<h1>סידור רבינו עמרם גאון</h1>
<h2>דף ג.</h2>
ותו שאילו מקמי רב נטרונאי גאון מקום שאין מי שרגיל לירד לפני התבה אלא אחד, ופעמים שטרוד במלאכה ויש נערים שהגיעו לשמונה עשרה שנה ולשבע עשרה ולא נתמלא זקנם, מהו שיעשו שלוחי צבור ויוציאו רבים ידי חובתן ואל יבטלו מן התפלה. והשיב כך ראינו, שזה שאחז"ל אינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו עד שיתמלא זקנו כך מצוה מן המובחר, וכמה דאפשר להוי גברא מליא טפי עדיף מן ינוקא, אבל בודאי במקום מיבטל מן קדושה וברוך וימלוך ויהי, לא מבעיא בן שמונה עשר ובן שבע עשרה דודאי מוציאין, אלא אפילו בן י"ג שנה ויום אחד, בלא אפשר נעשה שליח צבור, דקא אמרינן זה הכלל כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא הרבים ידי חובתן, אבל בן י"ג שנה ויום אחד, בלא אפשר שפיר דאמי. ותו ששאלתם מהו לסמוך על דברי ריב"ל ושיצטרפו תשעה ועבד בשעת הדחק, אין הלכה כריב"ל ואין עושין בה מעשה. ועוד, השתא עבד משוחרר שמל ולא טבל אין אנו מזמנין עליו בזימון דרבנן, דתנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן, ואמרינן פשיטא דאין מזמנין, ואמרו איצטריך מתניתין לעבד שמל ולא טבל, וקמל"ן הא דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן לעולם אינו גר עד שימול ויטבול, לצרפו בתפלה עם תשעה, דגמרינן לה תוך תוך בכל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה, מבעיא. ועוד בפירוש שמענו מרבותינו שאלו שמועות של שלשה שאכלו כאחת כגון תשעה ועבד, תשעה וארון, שנים ושבת, וקטן פורח, וקטן היודע למי מברכין, אינן הלכה ואין עושין מעשה כמותן.
